מקרקוב לטיטניק — סיפורו של יעקב בירנבוים

אסון הטיטניק ידוע לכל. אותה אניית ענק, שנחשבה חסינה מפני כל פגע רע, פגעה בקרחון וטבעה בהפלגת הבכורה שלה, ביום 15 באפריל 1912.  באסון נספו 1,517 אנשים.  בפוסט זה נדבר על אחד, ושמו יעקב בירנבוים — Jacob BIRNBAUM.

בין הנספים באסון הטיטניק אנו מוצאים בחור יהודי בשם יעקב בירנבוים. יליד קרקוב (קראקא) שבפולין, בן 25 במותו, בן ל-יואכים בירנבוים ואשתו תאופיליה לבית ציפרס, השני מבין תשעה ילדים.

יעקב לא הגיע לטיטניק מקרקוב. בשנת 1912 היה כבר יעקב יהלומן, ומקום מושבו "הרשמי" באנטוורפן שבבלגיה, מרכז סחר מוכר כבר אז בתחום היהלומים. יהודים רבים עזבו בתחילת המאה ה-20 את קרקוב, וידעו הצלחה באנטוורפן. אבל יעקב גם לא התגורר באנטוורפן. הוא ייצג את עסקי משפחתו בסן פרנסיסקו שבקליפורניה, ארה"ב.  לאנטוורפן הוא הגיע לביקור עסקי.  הוא אמור היה לחזור לארה"ב עוד קודם להפלגת הטיטניק, אך שוכנע על ידי בני משפחתו להישאר עמם לחג הפסח.  וכך התגלגל להפלגה לאמצע אפריל. יד הגורל.  גם אז, הוא לא אמור היה להפליג בטיטניק. הוא הזמין שיט בספינה אחרת, שביטלה את הפלגתה, ונוסעיה הועברו אחר כבוד ל… טיטניק. הגורל מכה שנית. מספרים כי בני משפחתו הפצירו בו לא לעלות על ספינה בהפלגתה הראשונה, אך יעקב התעקש והסביר להם כי הספינה חסינה מטביעה, unsinkable. את הסוף אנו כבר יודעים.

יעקב הובא לקבורה בבית העלמין Putte שבגבול הולנד-בלגיה. מדוע שם ולא באנטוורפן ? שכן בבלגיה היה חוק המתיר לשלטונות לחפור כל בית עלמין לאחר חמישים שנה. לכן בחרו יהודי קהילת אנטוורפן לטמון את מתיהם ב-Putte, מרחק כחצי שעת נסיעה, מעבר לגבול ההולנדי.

על מצבתו הוטבע סמל של אונייה, לציון נסיבות מותו, ועליה נחקק:  פ"נ הבחור המשכיל יעקב בן מו' ירוחם בירנבוים מקראקא, בן כ"ה שנים נטבע בשבר טיטאניק ביום כ"ח ניסן ואחר י"ב ימים נמצאת גויתו על הים והובל לקברות ביום ע"ח שבועות תרע"ב … עול ימים ירד מצולה, קבר מצא בתוך חיים בארץ … במרומים תמצא נפשו תחיה, תנצב"ה" , ובתחתית שמו בצרפתית – Jaces BIRNBAUM.

הכיתוב על מצבתו של יעקב מתמקד, מטבע הדברים, בגילו הצעיר ובנסיבות הטרגיות של מותו. קרובי משפתו הנציחו את סיפור חייו, ומכאן אנו למדים כי משפחה הגיעה לבלגיה מקרקוב שבפולין. קצה חוט זה מאפשר לנו לעקוב אחר שורשי משפחתו של אותו יהלומן צעיר, העושה עסקיו ברחבי הגלובוס, יעקב בירנבוים — ובפנינו נחשפים שורשים "עמוקים" ומסועפים בעיר קרקוב שבפולין, משפחות של גבירים ותלמידי חכמים, אשר מגיעות עד ראשי הקהילות וגדולי הרבנים של המאה ה-16 לפחות.

אביו של יעקב: ירוחם (בלעז – Joachim) הלוי בירנבוים, נולד בקרקוב בשנת 1856. אמנם על מצבת בנו לא צויין הדבר, אך בירנבוים היתה משפחת לויים.  בד"כ הקפידו בדורות הקודמים על ציון "לוייה", אף יותר מהכינוי המשפחתי, ואנו נציין זאת גם כאן. יעקב נולד לאביו, ירוחם, מאשתו השניה, תאופיליה לבית ציפרס, ילידת קרקוב, 1863. שמה המקורי היהודי של תאופילה – חיה טויבא, ותאופיליה הוא כנראה "קירוב" של טויבא. ירוחם/יואכים נפטר ביום 26 אפריל 1931, ואילו תאופיליה/חיה טויבא – נפטרה בניו יורק בשנת 1946.

אביו של ירוחם: ר' יהודה הלוי בירנבוים מפיליץ וקראקא. קראקא אינה אלא צורת הכתיבה היידית של העיר קרקוב. מידי פעם נחליף בין צורות הכתיב, אך הכוונה לאותו מקום ממש. ר' יהודה נולד בפיליץ סביב 1830/5.  בשנת 1852 נשא בקראקא את גולדא לבית גזאנג. גולדא נפטרה בקראקא בשנת 1896.

אביו של ר' יהודה: ר' צבי הירש הלוי בירנבוים מפיליץ וקראקא. ר' צבי הירש נולד בפיליץ בשנת 1789 לערך. בשנת 1813 נשא בקראקא את ריילא, היתה בתו של ר' יונתן אייבשיץ מקראקא, המכונה "ר' יונתן מלכ'ס". ר' צבי הירש נפטר בקראקא בשנת 1880.

אביו של ר' צבי הירש הלוי בירנבוים: ר' דוד הלוי בירנבוים מפיליץ. מכונה "ר' דוד'ל פיליצר". ר' דוד'ל נודע כ-"גאון וצדיק ועשיר מופלג", היה חברו של הצדיק רבי דוד בידרמן מללוב, אבי שושלת אדמו"רי ללוב (לעלוב) הנמשכת עד ימינו,  ותלמידו של רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ.  ר' דוד'ל עשה ימים כלילות בתורה ועבודה. אשתו של דוד'ל – שרה, היתה בתו של ר' יהודה קרוננברג, פרנס בקראקא.

ר' דוד'ל התייחס ל-"מוהר"ם שטיין" (טרם עלה בידינו לברר במי מדובר), וכן לר' שמואל, בנו של הגאון ר' יום טוב ליפמן הלוי הלר מחבר ספר 'תוספות יום-טוב', פירוש על המשנה, חי בשנים 1579 – 1654.  מוצאו בולרשטיין שבגרמניה, שנים רבות דיין בפראג, ואח"כ רב בניקלשבורג ורבה של וינה. נאסר בשנת 1629 עקב עלילה, ואת יום מאסרו, ה' תמוז, קבע כיום תענית לצאצאיו. שוחרר, וב-1631 עבר לפולין, שם כיהן ברבנות בכמה קהילות, עד שב-1643 התמנה לרבה של קראקא – שם נפטר.

נפנה עתה לייחוסו של יעקב בירנבוים מצד "האמהות":

אמו של יעקב, תאופיליה חיה טויבא בירנבוים לבית ציפרס, בתו של ר' דוד ציפרס מקראקא, בנם של ר' מיכאל הירש ציפרס, גביר בקראקא, היה לו בית מדרש בקראקא שנקרא על שמו. אשתו של ר' דוד ציפרס, ריילה, היתה בתו של ר' אברהם ליב הלוי הורוויץ מקראקא (אשתו חיה טויבא בת ר' אבלי רטהאוס, על שמה נקראה תאופיליה דלעיל), בנו של ר' יעקב יוקל הלוי הורוויץ מקראקא, בנו של ר' אברהם ליב הלוי הורוויץ מברודי, בנו של ר' יצחק הלוי הורוויץ אב"ד אה"ו המכונה "איציקל המבורגר".   רבי איציקל מאה"ו התייחס כמובן לשושלת הלויים הורוויץ, עד לר' ישעיה הלוי הורוויץ מפראג ולר' זרחיה בעל 'המאור'. ביילא, אשתו של ר' איציקל, היתה ממשפחת באב"ד, והתייחסה לרבי ר' השיל מקראקא, לר' יצחק הגדול מפוזנא, ולר' יהושע חריף מקראקא בעל ה-'מגיני שלמה' (מג"ש).   ר' אברהם ליב הורוויץ מברודי היה נשוי להינדא, בתו של הגביר הנודע ר' אברהם יקותיאל זלמן כ"ץ רפפורט מברודי, המכונה "ר' זלמן פערילס", והיא התייחסה מצד אביה ומצד אמה לרבים מגדולי רבני הדורות הקודמים.  ר' יעקב יוקל הורוויץ מקראקא, הנזכר, היה נשוי לקיילה, בתם של ר' משה סג"ל גולדס מקראקא ואשתו גולדא, בתם של ר' פנחס הלוי הורוויץ מקראקא ושרה (סרל), בתו של ר' רפאל רש"ך, דיין בקראקא ומגדולי עשיריה, והתייחסה לנגיד ר' שלום שכנא כ"ץ מקראקא חתנו של המג"ש, לרב המקובל ר' נתן נטע שפירא מקראקא בעל ה-'מגלה עמוקות' (מג"ע), לר' יוסף כ"ץ מקראקא בעל 'שארית יוסף' (שא"י), וכנראה גם לעשיר הידוע מקראקא, ר' אייזיק יעקליש, על שמו בית הכנסת הידוע שהקים בעיר.

גולדא גזאנג, אשתו של יהודה הלוי בירנבוים, היתה בת למשפחה "שורשית" בקראקא, וניתן לעקוב אחר ענפי משפחתה עד תחילת "עידן הרשומות" בעיר.

ר' יהונתן אייבשיץ מקראקא, המכונה "ר' יונתן מלכ'ס", חמיו של ר' צבי הירש בירנבוים דלעיל, היה מנכבדי קהילת קראקא, ונקרא "מלכ'ס" על שם אשתו, מלכה, שהיתה בתם של ר' פנחס הלוי הורוויץ ושרה בת ר' רפאל רש"ך, הנזכרים לעיל. ר' יהונתן אייבשיץ נולד בקראקא סביב שנת 1765, לאביו ר' נתן נטע אייבשיץ אב-בית-דין (אב"ד) רופשיץ ופשדבורז (חתנו של ר' יצחק סג"ל לנדא אב"ד קראקא, דודו של בעל הנודע ביהודה), בנו של ר' אהרן אייבשיץ המכונה "פירד", כנראה על כי גר בעיר פירט (פיורדא), אחיו של הגאון הידוע ר' יהונתן אייבשיץ רבן של פראג ואה"ו, בניו של ר' נתן נטע מאייבשיץ, שהתייחס לר' נתן נטע שפירא מקראקא בעל ה-'מגלה עמוקות' דלעיל.   מלכה ויהונתן נפטרו שניהם בקראקא בשנת 1840.

ר' יהודה קרוננברג, חמיו של ר' דוד'ל פיליצר:  ר' יהודה שימש פרנס בקראקא, ונפטר בפיליץ. שם אשתו איטה, והוריה שלמה וחיה. כמו כן נמסר על משפחת הבנקאים העשירה קרוננברג, מוצאה בוודיסלב, שהכתה שורשים בקראקא ו-ורשה, וכנראה מדובר באותה משפחה.

עד כאן טעימה מפרשת יחוסו של נספה הטיטניק, יעקב בירנבוים — כפי שעולה משילוב מידע רשומות החיים של קרקוב, יחד עם מידע מוסמך בתולדות משפחות רבניות, ניתוח וסינתזה בין השניים.  אפשר עוד להאריך רבות בהסתעפויות המשפחה, ענפים אותם עוד לא סקרנו, תולדות האישים הנזכרים, השתלשלות צאצאיהם עד ימינו, ועוד ועוד … ונותיר מקום לחוקרי המשפחה לעסוק בכך.

תגובות והוספות יתקבלו בברכה.
אהבתם את הפוסט ? סמנו, שגם אני אדע. שתפו עם מכריכם, שיהנו גם הם 🙂 

---

© כל הזכויות שמורות – ירון פדהצור 2015 

המצטט מהבלוג ו/או מסתמךעליו יציין את שם הבלוג, מחברו, וקישור ישיר לפוסט המקור.